הקדמה – הדראפט הוא אחד האירועים המסקרנים ביותר בליגה. יום שיש לו השלכות על העתיד ההווה והעבר. העתיד כי תמיד יש את סוג הבחירות בשחקן שאואטוטוטוו הדבר הגדול הבא ( בליגה הסינית ) , ההווה – שחקנים שנותנים את הטון כאן ועכשיו והעבר – לכל בחירה יש טראומה או צלקת שעשויה לשנות את הבחירה כי להיסטוריה יש משקל בהיסטריה.

בפוסט הקודם ניתחתי את שנות ה 80 – http://www.hoops.co.il/?p=118242 המסקנות לא היו חד משמעיות אבל המגמה הייתה לבחור בגבוהים בבחירות הגבוהות ופחות או יותר הסיכוי לבחור באסט/שחקן לגיטמי או סופרסטאר היו זהות.

שנות ה 90 הם ההמשך הישיר לשנות ה 80 אבל לזכור שהשחקנים הגדולים של שנות ה 80 היו אלו ששלטו בשנות ה 90 ואלו של שנות ה 90 שלטו במילניום החדש.

החוקים של הפורמט

הרעיון לסווג בחירה לפי קריטריון מסויים – באסט ,שחקן לגיטימי , אול-סטאר/HOF ( רוב השחקנים טרם נבחרו אבל אני מניח שדאנקן,גארנט,נוביצקי,ריי אלן וג'ייסון קיד יהיו שם )

היו 3 מיקרים ששחקנים היו גבוליים מבחינת ההגדרה ( מרקוס קמבי "שודרג" לאולסטאר ,הוא לא נבחר למשחק אבל היה שחקן ההגנה של העונה ,רייף לפרנץ' שונמך משחקן לגיטמי לבאסט )

שחקן לגיטמי – שחקן ששיחק 8 עונות או מעל 500 משחקים ,באזור ה 10 נקודות למשחק ו VORP חיובי ( ערך מעל שחקן ספסל )

הייתי צריך להתפשר ולא לתת ליותר מידיי פרמטרים להשפיע על שיקול הדעת ,הפוסט סובייקטבי עם ניסיון להיות אוביקטיבי ככל האפשר בתיוג.

עונה בשורה

1990 – דראפט בינוני מינוס , גארי פייטון שנבחר 2 HOF , דרק קולמן הראשון סביר ,מחמוד עבדול ראוף בסדר ולא יותר.

1991 – העשור מתחמם , דיקמבה מטומבו HOF בבחירה ה 4, קני אנדרסון ובילי אאונס נבחרו לפניו ולא בצדק. לארי ג'ונסון שנבחר ראשון השאיר חותם בליגה.

1992 – שאק אלונזו לייטנר וואו איזה דראפט שהחזיר את הסנטרים למרכז הבמה ,שווה לציין את הורי (11) ולטרל ספירוול ( 24).דראפט כמעט נקי מטעויות

1993 – דראפט נוסף ללא באסטים ( טוב נו יש את בובי הארלי בבחירה ה 7 ) . וובר ראשון ,הארדווי שלישי. ג'אמל משבורן ווין בייקר יכלו להגיע הרבה יותר רחוק

1994 – גלן רובינסון שנבחר ראשון הוא ממש לא השחקן הטוב של הדראפט, דווקא הבחירה ה 2 ג'יסון קיד והבחירה ה 3 גרנט היל היו הרבה יותר מבטיחים

1995 – שוב בחירה 1 מאכזבת בדמות ג'ו סמית'. ראשיד ,סטקהאוס ומקדייס(2) היו אחריו , גם קווין גארנט בבחירה ה 5

1996 – לא יודע למה דראפט 84 נחשב לטוב בהיסטוריה . 2 HOF בעשירייה הראשונה ועוד 2 גם בשנייה . דראפט שצורח לשמיים שהוא ממש אבל ממש משובח

1997 – דאנקן ראשון ,בילאפס שלישי ,טי מאק 9 ו HOF . דראפט שהוציא לא מעט באסטים והוא הדראפט הפחות טוב של העשור

1998 – אלווקנדי ראשון , רוברט טריילר ב 6 עובר בטרייד עבור נוביצקי. וינס קארטר עדין משחק וגם פול פירס היה שם (10). 1-2-3 בחירות רעות ההמשך טוב מאוד.

1999 – דראפט סולדי ,לא הוציא מגה-סטארים אבל כמעט ונקי לחלוטין מבאסטים . מאנו ב 57 וקרילנקו ב 24 הם סוג של פאשלות של הבוחרות , ארטסט שסיים כמטה וורלד פיס ב 16

הבחירה ה – 1

אז ניתוח מהר של הבחירה ה 1 מלמד שיצאו 2 שחקנים מהטובים ביותר בכל הזמנים ( שאק ודאנקן ) HOF גבולי ( כריס וובר ) ורשימה של שחקנים סבירים.

לעומת שנות ה 80 אז סנטרים ( 7 מ 10 ) נבחרו אוטמטית בשנות ה 90 הבחירה ה 1 הייתה מגוונת יותר

אלן אייברסון היה ל PG הראשון שנבחר מאז מג'יק ג'ונסון ב 79

דרק קולמן,LJ, ביג דוג רובינסון ואלטון ברנד היו גבוהים אמינים פחות או יותר

אלווקנדי וג'ו סמית פאשלות רציניות ביותר

80% מהבחירה 1 נבחרו כאולסטארים, ג'ו סמית' עוד שיחק בליגה( ב 12 קבוצות).ומייקל אלווקנדי … אחד הבאסטים הגדולים

הבחירה ה 2 הייתה מאוד סולידית ( למרות השמועות ) . לא יצאו משם באסטים

גארי פייטון , ג'ייסון קיד ואלונזו HOF

קית' ואן הורן ,מייק ביבי ,מרקוס קמבי ושון בראדלי לא נבחרו לאולסטארים אבל הם שחקנים לגיטימים פלוס

אנתוני מקדייס סטיב פרנסיס וקני אנדרסון אולסטארים.

פייטון וקיד יכלו להיות בחירה 1 לגיטימית בכל דראפט ללא שאק מורנינג היה נבחר ראשון.

הממצאים

41% מהבחירות טופ 10 היו לשחקנים טובים ( אול-סטארים ומעלה ויש עוד 2 גבוליים מאוד *מייק ביבי ולאמר אודום )

37% היו לשחקנים לגיטימים , קריריות ארוכות

22% בלבד היו לבאסטים מובהקים.

כמות הבאסטים בבחירה טופ 3 היא 2 בלבד על פני עשור שלם ושניהם בדראפט 1998 ( אלווקנדי ורייף לפרנץ ב 3 )

20 בחירות טופ 3 היו לאול סטארים ( לעומת 18 באייטיז ) ועוד אחד ( מרקוס קמבי ) נחשב אצלי כאולסטאר.

רק 2 באסטים מול 6 בעשור הקודם.

יותר ויותר שחקנים השתלבו בליגה ונראה שהקבוצות שבחרו הלכו על בטוח ולא התרסקו עם הבחירות.

שינוי ופיחות במעמד של שחקני הפנים וזה הגיוני לגמריי עם הפיחות במעמד הסנטרים ,ירידה בכשרון הגבוהים וחיפוש של שחקנים שמסוגלים לשים את הכדור בסל גם מרחוק.

שחקנים הגיעו לליגה מהתיכונים או לאחר קריירות מכללות קצרות יותר מאשר שנות ה 80.

17 סנטרים בטופ 10 מול 25 באייטיז רק 2 בבחירה 1 מול 7 סנטרים באיייטיז

29 PF נבחרו בטופ 10 בדיוק כמו בשנות ה 80 , 6 PF נבחרו ראשונים בדראפט מול 2 בשנות ה 80.

15 SF בטופ 10רק 3  בבחירות טופ 3 להוציא דראפט 1994 ( גלן רובינסון 1 , גרנט היל 3 ) ובילי אוונס ב 1991.

19 SG נבחרו בטופ 10 אף לא אחד בבחירה 1 או 2 ( ג'רי סטקהאוס היחיד שנבחר טופ 3 ב 1995 )

19 PG לעומת 6 בלבד שנבחרו בטופ 10 בכל העשור של שנות ה 80. בשנות ה 90 נבחרו לא פחות מ 19 רכזים בבחירה טופ 10 , 5 מתוכם בבחירה ה 2.

דיקמבה ולונגלי הזאירי והאוסטרלי נבחרו ב 1990 עד 1997 הקבוצות העדיפו תוצרת אמריקה ( שון בראדלי נולד בגרמניה אבל הוא אמרקאי )

אדונל פויל (סנט וינסט והגארדינים ) ב 97 , אלווקנדי ( ניגירה ) ונוביצקי ( גרמניה ) ב 1998. אפשר לראות גם בדאנקן ( איי הבתולה )כלא אמריקאי.

5%  בינ"ל בלבד נבחרו בטופ 10( 7% בעשור הקודם )

מסקנות + אנקדוטות

הדראפטים של שנות ה 90 היו משעמעמים באופן יחסי, בחירות על בטוח ללא באסטים גדולים

אם ננתח לפי בחירה אז 10% בלבד באסט בבחירה ה 1

0% באסטים בבחירה ה 2

10% בבחירה ה 3

בבחירה 4 (10%) ו 5 ( 20%) היה מיעוט באסטים ואלו שהגיעו באו בדראפט 97 החלש

הבחירה ה 6 כבר התחילה לאזן עם 60% לבאסט ו 2 אולסטארים לבנים ( גוגליוטה וולי שצרביאק שממש לא שווה את זה )

בחירה 7 עם באסט אחד בלבד על פני עשור שלם ( בובי הארלי )

בחירה 8 40% לבאסט

בחירה 9 40% לבאסט ו 2 שחקני היכל התהילה ( מקריידי ונוביצקי )

בחירה 10 20% לבאסט אדי ג'ונס ופול פירס בחירות נהדרות ביחס למיקום.

היו 4 מיקרים של כמעט 5 אולסטארים ב 5 הבחירות הראשונות ( בילי אאונס הבחירה ב 3 ב91 , דוניאל מארשל ב 94 ,ג'ו סמית הבחירה ה 1 ב 95 , מרקוס קמבי הבחירה ה 2 ב 1996 מנעו 5 מ 5  )

מורינינג שאק ולייטנר היו הבחירות 1-2-3 היחידים מאותו דראפט ששיחקו באותה קבוצה ( מיאמי 2004-5 )

קבוצות בשנות ה 90 יצאו מהר מהזפת

ניו ג'רסי נטס הפכה לקבוצת פלייאוף תוך שנתיים עם הבחירות הסולדיות בדרק קולמן וקני אנדרסון ( 1 ו 2)

שארלוט בחרה בלארי ג'ונסון ואלונזו מורנינג ( 1 ו 2 ) והפכה למועדון פלייאוף לגיטימי

לאורלנדו שיחק המזל ביג טיים אחרי שבחרה בשאקיל זכתה בבחירה הראשונה בעונה העוקבת לבחור בוובר ולעביר אותו בטרייד עבור פני הארדווי ,תוך שנתיים היא הייתה בגמר הליגה

סקרמנטו כמו סקרמנטו אחראית על 4 באסטים ב 5 בחירות שלה בשנות ה 90 ( כנראה שיש דברים שלא משתנים )

מינסוטה אחרי הבחירות בגראנט,מרבורי( למעשה בחרה בריי אלן ועשתה טרייד , יכל להיות מעניין לו אלן וגראנט היו משחקים יחד לפני בוסטון ) ושצרביאק הפכה למועודון לגיטימי

לספרס הספיקה בחירה אחת תרתי משמע לשנות את העתיד המועדון

דאלאס שבחרה בהמון בחירות גבוהות מאוד(ג'קסון , משבורון וקיד שהיו שלישית ה JJJ ) השתפרה אבל לא מספיק.פישלה קצת בדראפט 96 כשבחרה בסאמקי ווקר בבחירה ה 9

בדראפט 98 הצליחה דווקא לבצע טרייד על רוברט טריילור "ל (6)עבור נוביצקי (9) יתבדל"א בבחירה ששינתה את עתיד המועדון.

מי אם לא הקליפרס שהוציאה את באסט העשור ( אלווקנדי ) ובחרה בלורנצו רייט בבחירה ה 7 של 96

כמה מילים על דראפט 96'

לדעתי זה הדראפט הטוב בהיסטוריה לא רק שניפק עשירייה ראשונה מטורפת עם אייברסון וריי אלן ה HOF ,כמעט כל שחקן ושחקן ניפק קריירה ( שאריף עבדול ראחים , אנטואן ווקר ,סטפן מרבורי המושמץ ,מרקוס קמבי ,אריק דמפיר ודרק פישר)

23 שחקנים עם 10 עונות ומעלה בליגה ( 17 בדראפט 84) , 10 אולסטארים ( 7 בדראפט 84), 11 שחקנים עם 10 אלף נקודות ומעלה

והבחירות 13-14-15 ניפקו את קובי ,סטויאקוביץ' וסטיב נאש ,גם הבחירות ה 18 ( ג'רמיין אוניל ) ו 20 ( איגלאוקס ) היו טובות מאוד

דורון שפר הישראלי הראשון שנבחר בדראפט נבחר בבחירה ה 36, בדראפט עמוס גארדים הוא פשוט ירד נמוך

הטבלה לשיפוטכם , שנות ה 2000 מעבר לפינה ושם הולך להיות שמח.